Фразы и высказывания каббалистов

Как лилия среди терний	Кэ-шошанабэйн а-хохим	כשושנה בין החוחים
Принуждают его, пока не скажет: «Хочу я»	Кофин ото ад ше-йомар роцэ ани	כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
Пусть всегда занимается человек Торой и заповедями ло-лишма, ибо из ло-лишма приходят к ли-шма	Леолам яасок адам ба-тора у-мицвот шело лишма, ше-митох ше-ло лишма ба лишма	לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה
Перед слепым не ставь препятствия	Лифней ивер ло титен михшоль	לפני עיוור לא תיתן מכשול
Иди и скажи мастеру, который сделал меня	Лех ве-эмор ла-оман шеасани	לך ואמור לאמן שעשאני
Как Он милостив и милосерден, так и ты будь милостив и милосерден	Ма hу ханун ве-рахум, аф ата hъе ханун верахум	מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום
Щадящий розгу свою ненавидит сына своего	Хосех шивто, сонэ бно	חוסך שבטו, שונא בנו
Воспитывай отрока согласно пути его	Ханох ла-наар аль-пи дарко	חנוך לנער על-פי דרכו
Дал закон, и не преступить	Хок натан ве-ло яавор	חוק נתן ולא יעבור
Прежде, чем воззовут они, Я отвечу	Тэрэм йикрэу, ва-ани ээнэ	טרם יקראו, ואני אענה
Преимущество света из тьмы	Йтрон аор мин а-хошех	יתרון האור מן החושך
Больна я любовью	Ки холат аhава ани	כי חולת אהבה אני
Ибо Я, АВАЯ, не измениился	Ки ани hавайя ло шинити	כי אני יהוה, לא שניתי
Человек –дерево полевое	Ки а-адам эц а-садэ	כי האדם עץ השדה
Как один человек с единым сердцем	Кэ_иш эхад бэ-лев эхад	כאיש אחד בלב אחד
Глупец сидит, сложа руки, и поедает свою плоть	А-ксиль ховэк эт ядав ве-охэль эт бсаро	הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו
И ночь, как день, будет светить; тьма- как свет	Ве-лайла ка-йом яир. кахашеха, ка-ора	ולילה כיום יאיר, כחשיכה כאורה
Люби ближнего своего как самого себя. Раби Акива говорит, что это великое правило Торы	Вэ-аhавта ле-реаха камоха. рабби акива омэр зэ клаль гадоль ба-тора	ואהבת לרעך כמור. רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה
Диким осленком рождается человек	Вэ-айир пэрэ адам йивалед	ועיר פרא אדם יולד
Дано врачу право лечить	Нитна рэшут лерофэ лерапот	ניתנה רשות לרופא לרפאות
Отойди от зла и делай добро	Сур мэ-ра ва-асэ тов	סור מרע ועשה טוב
Мир ведет себя по своему обычаю	Олам кэ-минhаго ноhэг	עולם כמנהגו נוהג
Исполни Его волю как свою собственную, чтобы Он исполнил твою волю, как Свою	Асэ рцоно кирцонха, кдэй ше яасэ рэцонха ки-рцоно	עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו
Все преступления покроет любовь	Аль коль пшаим техасэ аhава	על כל פשעים תכסה אהבה
Злое начало человека восстает на него каждый день, если бы Творец не помогал человеку, человек не одолел бы его	Йецро шель адам митгабэр алав коль йом, ильмэлэ эйн акадош барух hу озро эйно яхоль ло	יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, אלמלא אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו
Там где ты находишь величие Творца, там же ты найдешь Его скромность	Эйфо ше ата моцэ гадлуто шель акадош барух hу шам ата моцэ анватнуто	איפה שאתה מוצה גדלותו של הקב''ה שם אתה מוצא ענותנותו
Пусть бы Меня оставили, и Тору бы Мою хранили, так как свет, что в ней, возвращает ко Мне	Алевай оти азву вэ торати шамару ки амаор ше ба махзиро ле мутав	הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, כי המאור שבה מחזירו למוטב
И в прошлых и в будущих моих состояниях сотворил Ты меня	Ахор вэ кэдэм цартани	אחור וקדם צרתני
Человек устоит в выполнении заповеди, только если потерпел в ней неудачу	Эйн адам омэд бедвар мицва, эла им кэн нихшаль ба	אין אדם עומד בדבר מצווה אלא אם כן נכשל בה
"Мир наизнанку" видел я	Олам афух раити	עולם הפוך ראיתי
Человек учит только то, к чему лежит его сердце	Эйн адам ломэд, эла бамаком шелибо хафэц	אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ
Или группа или смерть	О хэврута о митута	או חברותא או מתותא
Нет у судьи ничего кроме того, что видят его глаза.	Эйн ле даян эла ма шеэйнав роот	אין לדיין אלא מה שעיניו רואות
Творец кладет руку человека на добрую долю	Борэ сам ядо шель адам аль гораль а-тов	בורא שם ידו של אדם על גורל הטוב
Один, Единственный и Особенный	Эхад яхид вэ мэйухад	אחד יחיד ומיוחד

Определения каббалистических понятий

ТЭС, ч.1

לוח התשובות לפירוש המלות

א) אור

היינו כל המקובל בעולמות בבחינת "יש מיש", שזהו כולל הכל, חוץ מחומר הכלים. עי' אות ב' ואות כ"ד.

ב) אור וכלי

הרצון לקבל שבנאצל נקרא כלי, והשפע שמקבל נקרא אור.

ג) אור עגול

הוא אור שאינו עושה הבחן מדרגות.

ד) אור פשוט

הוא אור הכולל בתוכו את הכלי עד בלי להבחין בין האור לכלי.

ה) אור חכמה

הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א', שהיא כללות חיותו ועצמותו של הנאצל.

ו) אור דחסדים

הוא אור מלביש על אור החכמה ונמשך לנאצל עם התגברות א'.

ז) אויר ריקני

הוא אור דחסדים בטרם שמלביש על אור דחכמה.

ח) אח"כ

היינו המסובב מכח בחינה הקודמתו, עי' אות כ'.

ט) אמצעית

עי' אות ל"ט.

י) אחד

האור העליון המתפשט מעצמותו ית' הוא אחד ופשוט כמו עצמותו, וכמו שהוא בא"ס ב"ה כן הוא אפילו בעולם העשיה, בלי שינוי ותוספת צורה כל שהיא ח"ו, ע"כ נקרא אחד.

יא) בורא

השם בורא מתיחד רק על החידוש דהיינו המצאת "יש מאין", שהיא בחינת חומר של הכלים בלבד, המוגדר בבחינת ה"רצון לקבל" שבכל מהות, שבהכרח לא היה זה בעצמותו ית' בטרם הבריאה.

יב) דבקות

היא השואת הצורה, המקרבת הרוחניים ומדביקתם זה בזה, ושינוי הצורה מרחיקם זה מזה.

יג) השואה

אם אין הכר של הבחן כל שהוא בין ד' המדרגות של הרצון לקבל, נאמר שהן בהשואה אחת.

יד) התפשטות

אור היוצא מכלל מאציל ובא לבחינת נאצל מכונה בשם "התפשטות" האור. ובאמת האור העליון אינו מתפעל משום זה, בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר, אלא על שם קבלת הנאצל מכנים אותו כן.

טו) זך

בחינה א' שברצון לקבל נבחנת לזכה ביותר מג' הבחינות שלאחריה.

טז) זמן

הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשלות זו מזו ומסובכות זו בזו בסדר סיבה ומסובב, כגון ימים חדשים ושנים.

יז) חשך

בחינה ד' שברצון, שאינה מקבלת לתוכה האור העליון מכח הצמצום, נבחנת לשורש החושך.

יח) חכמה

היא אור עצמות חיותו של הנאצל. עי' אות ה'.

יט) חלל

בחינה ד' שברצון שנתרוקנה מאור: הנה נבחנת לחושך ביחס לאור. וביחס לכלי נבחנת ל"חלל", כי בחינה ד' בעצמותה לא נחסרה מהנאצל בסיבת הצמצום, אלא שישנה בו בבחינת חלל ריקני בלי אור.

כ) טרם ואח"כ

כשמדברים מיחסי סיבה ומסובב של הנאצלים, מבטאים הסיבה במלה "טרם", ואת מסובב הסיבה ההיא מבטאים במלה אח"כ. עי' אות ט"ז.

כא) יחיד ומיוחד

"יחיד" מורה על האור העליון, אשר מאיר ושולט בכל ריבוי המדרגות המשונות זו מזו עד כדי להפכן ולהשוותן לצורתו היחידה. "מיוחד" מורה על גמר שליטתו זאת, כלומר, אחר שכבר השווה והחזיר את צורתן לבחינת יחיד כמוהו. עי' אות יו"ד.

כב) יחוד

ב' בחינות משונות שהשוו צורתן זו לזו, נמצאות מתיחדות לבחינה אחת. עי' אות י"ב.

כג) ימין ושמאל:

מדרגה תחתונה עולה לפעמים לקומה שוה עם העליונה ממנה בעת שהעליונה צריכה אליה להשלמתה עצמה, אז נבחנת התחתונה לבחי' שמאל והעליונה לבחינת ימין.

כד) יוצר (ח"א הסת"פ י"ח):

השם "יוצר" מתיחד על השפעת האור לעולמות, שזה כולל כל המציאות חוץ מהחומר של הכלים. ע' לעיל אות י"א ואות א'.

כה) כלי (ח"א פ"א או"פ ו'):

הרצון לקבל שבנאצל הוא הכלי שלו.

כו) למעלה (ח"א פ"א או"פ פ"ב ג'):

השואת הצורה של התחתון אל העליון היא עליה "למעלה".

כז) מאציל:

כל סיבה נקראת "מאציל" אל המדרגה המסובבת ממנה. והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור.

כח) מחצבת הנשמה (ח"א הסת"פ ט"ו):

בחינת הרצון לקבל שהוטבעה בנשמות, היא המבדילה אותן ו"חוצבת" אותן מן האור העליון, כי שינוי הצורה הוא המבדיל ברוחניים (כנ"ל אות י"ב). וענין דבר מחצבת הנשמה, היא בחינת מעבר שבין עולם האצילות לעולם הבריאה, שיתבאר במקומו.

כט) מטה (ח"א פ"ב או"פ ג'):

הפחות במעלה מחברו נבחן שהוא למטה מחברו.

ל) מיוחד:

עי' לעיל במלה יחיד.

לא) מלכות דא"ס (ח"א הסת"פ י"ד):

היא בחינת הרצון לקבל הנמצא בהכרח שם.

לב) ממעלה למטה (ח"א פ"ב או"פ ג'):

היינו מבחינה א' עד בחינה ד': כי בחינה ד' שנשארה בלי אור נבחנת למטה מכל המדרגות, וכל שהרצון לקבל שלו קלוש יותר נבחן ליותר עליון עד שבחינה א' נבחנת שהיא למעלה מכולם.

לג) ממלא (ח"א א'):

שאין שם בחינת חסרון כל שהוא, ולא יצוייר להוסיף שם משהו לשלימות.

לד) מעלה מטה (ח"א פ"ב או"פ ג'):

החשוב ביותר נבחן לבחינת "מעלה", והגרוע לבחינת "מטה".

לה) מקום (ח"א הסת"פ י"א):

הרצון לקבל שבנאצל הוא ה"מקום" אל כל השפע והאור שבו.

לו) מרובע (ח"א פ"א ר'):

המדרגה הכוללת בתוכה כל ד' הבחינות שברצון.

לז) משולש (ח"א פ"א או"פ ת'):

הוא מדרגה שבה רק ג' הבחינות הראשונות של הרצון.

לח) נוגע (ח"א פ"ב או"פ ה'):

אם שינוי צורתה של המדרגה מן השורש אינו ניכר כל כך עד להפרידה מהשורש, נבחנת שהיא "נוגע" בשורש. והוא הדבר בין מדרגה לחברתה.

לט) נקודה אמצעית (ח"א פ"א או"פ נ'):

בחינה ד' שבא"ס ב"ה נקראת כן, על שם אחדותה עם אור א"ס ב"ה.

מ) סוף (ח"א פ"א או"פ כ'):

הסוף וסיום של כל נאצל נעשה ע"י כח העיכוב שבבחי' ד', שהאור העליון פוסק מלהאיר שם משום שאינה מקבלתו.

מא) עגול (ח"א פ"א או"פ ק'):

אם אין הבחן מעלה מטה בין ד' הבחינות שברצון לקבל נבחן ל"עגול" (דהיינו בדומה לתמונה עגולה גשמית, שאין הבחן מעלה ומטה נוהג בה). וד' הבחינות מכונות משום זה, ד' עגולים כדוריים זה בתוך זה, שאי אפשר להכיר ולהבחין ביניהם בחינות מעלה ומטה.

מב) עליון (ח"א פ"ב או"פ ג'):

היינו החשוב יותר.

מג) פרוד (ח"א הסת"פ י"ב):

ב' מדרגות שאין ביניהן השתוות הצורה משום צד, נבחנות לנפרדות זו מזו לגמרי.

מד) פנוי (ח"א פ"א או"פ ד'):

הוא מקום המוכן לקבל תיקונים ושלימות.

מה) פשוט (ח"א פ"א או"פ ט'):

שאין בו הבחן מדרגות וצדדים.

מו) צמצום (ח"א פ"א או"פ מ'):

הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפ"י שמשתוקק מאד לקבל, נקרא שמצמצם עצמו.

מז) קו (ח"א פ"ב או"פ א'):

מורה שיש בו הבחן מעלה ומטה מה שלא היה מקודם לו, גם מורה, שהארתו מועטת מאד בערך הקודם.

מח) קרוב (ח"א פ"א או"פ ג'):

כל שצורתו קרובה ושוה יותר לחברו, נבחן לקרוב אליו ביותר.

מט) ראש (ח"א פ"א או"פ ד'):

אותו החלק שבנאצל המשתוה ביותר לצורת השורש, נקרא "ראש".

נ) רוח (ח"א פ"א או"פ ה'):

אור החסדים נקרא רוח.

נא) רצון:

עי' אות מ"ה.

נב) שם (ח"א הסת"פ ה'):

השמות הקדושים המה ביאורים, איך האורות המרומזים בהם באים בהשגה באופן, שהשם של המדרגה מבאר דרכי ההשגה שבאותה מדרגה.

נג) תוך (ח"א פ"א או"פ נ'):

המקבל בתוכו, נבחן שהאור מדוד ומוגבל בכלי. והמקבל מחוצה לו, נבחן שאינו עושה שום גבול על האור שמקבל.

נד) תנועה (ח"א הסת"פ ל"ג):

כל חידוש צורה נבחן לתנועה רוחנית, על שם שנבדלה מן הצורה הקודמת ויצאה בשם לעצמה. בדומה לחלק הנבדל מדבר גשמי שמתנענע ויוצא לו ממקומו הקדום.

Над книгой работали:

Редактор

Василий Потемин

Верстка

Ирина Левашова, Лера Кудрявцева,

Олеся Алпацкая, Руднева Наталья, Зайцева Наталья

Обложка и иллюстрации

Василий Потемин

Издание первое

Отпечатано в типографии OOO «Рыбинск»

Подписано в печать 19.05.2008

Тираж 999 шт.

[1] В данной таблице буква חиспользуется только для демонстрации огласовок. С этой буквы приведенные огласовки будут произноситься [ха], [хе], [хи], [хо], [ху].

[2] Это связано с тем, что гортанные и ר не принимают дагеш.

[3] Исключения составляют названия фирм: "такой-то и такой-то".